כללי הוספת האות יו"ד

מאמר זה עוסק בכללים להוספת האות יו"ד בכתיב חסר ניקוד הן במילים עבריות והן במילים לועזיות. את הכללים האלה קבעה האקדמיה ללשון העברית. בשנת תשס"ב פרסמה  האקדמיה ללשון העברית את כללי הכתיב חסר הניקוד בכתב העת לשוננו. בשנת תשס"ז פרסמה האקדמיה את כללי הכתיב של מילים לועזיות. להלן הכללים:

א. בראש מילה מסמנים את העיצור y ביו"ד אחת, כגון ילד, ינשוף, יגון, יפה, ישיבה. בכלל זה גם היו"ד הבאה אחר אותיות השימוש (מש"ה וכל"ב), כגון הילד, ויגון, ביגון.

ב. בתוך המילה ובסופה מסמנים את העיצור בשתי יו"דים, אם אין לפניהן או אחריהן אם קריאה, כגון בניין, מניין, שהחיינו, הייתה, התיישבות, יופייהּ, עלייך, ידיים, רגליים, עליי, בניי, סוסיי, לייעל, לייצר. אך ליד אם קריאה נכתבת רק יו"ד אחת, כגון קיום, איום, ציון, חציו, יופיו, חיה בעיה, דיה, קריה, היה, החיה, מסוים, מצוין, מקוים, שינוי, מצוי, גוי, נוי, ודאי, חשמלאי, בנאי.

ג. אין מפרידים את היו"ד במקרים הללו:

  1. ביחיד נפרד של השמות הסגוליים משורשי ע"י, כגון בית, זית, גיס, ליל; וכך גם כשמצורפת אליהם הסופית ה, כגון הביתה, לילה.
  2. במילים אולי, מתי, מים, שמים, חי, שי.
  3.  בסמיכות ליו"ד אחרת, כגון ייסד (יְיֵסֵּד), יישיר (יֵיְשִׁיר), סיכויי.

ד.  בדרך כלל אין מוסיפים יו"ד לסימון התנועה e, כגון אזור, שׂער (שֵׂעָר), ממד, מרב,  מצר,   שרפה, בררה. מוסיפים יו"ד רק במקרים אלו:

  • אם הצירי בא לפני אותיות הגרון במקום החיריק, תוסף האות יו"ד, כגון בירך, פירש, תיאכל, ליהנות, סירוב, שירות, צירוף, חירות,  חירש, תיאבון.
  • בשמות עצם בלשון נקבה בני שתי הברות, אם הצירה מתקיים בכל הנטייה, כגון זיעה, לידה, קיבה, ריאה, תיבה.
  • בצורות שם הפועל מנחי פ"י, כגון לישב, לידע, לילך.
  • במילת השאלה אילו.

ה. להלן הכללים להוספת האות יו"ד במילים לועזיות:

  1. הסיומת -יָה תיכתב ביו"ד אחת כשלפניה תנועה ועיצור (בשווא), כגון דמוקרַטְיה, ביולוגיה, אקדמיה (האות שלפני הסיומת מנוקדת בשווא כאשר לפניה תנועה). היא תיכתב בשתי יו"דים כשלפניה שני עיצורים רצופים (הראשון בשווא והשני בחיריק), כגון סימטְרִייה, פונקצייה (האות שלפני הסיומת מנוקדת בחיריק כאשר לפניה אות בשווא).
  2.  הדו-תנועה ya תסומן ביו"ד+אל"ף, כגון לויאלי, סוציאלי, מטריאליזם; ולעתים תסומן בשתי יו"דים, כגון אוקיינוס, אוקיינוגרפיה.
  3. הדו-תנועה ay  תסומן בשתי יו"דים, כגון אמייל, ניילון, טייפון.
  4. הדו-תנועה oy תסומן בווי"ו+יו"ד, כגון בוידם, בוילר (יו"ד אחת על יד אם קריאה), אוי (בתחילת המילה תבוא אל"ף לפני -וֹי).
  5. התנועת i תסומן ביו"ד (גם לפני שווא נח), כגון היסטוריה, מיליון, הידרולוגיה, אינסטינקט, דיסקוס.
  6. תנועת e לא תסומן, כגון דמוקרטיה, רבולוציה, גנטי, הרמטי, תזה; אידאה, אידאל, תאטרון (ea), נֵאו-, גאוגרפיה, תאוריה, תאולוגיה (eo); בשעת הצורך ננקד בצֵירי או בסגול (ככל האפשר לפי הניקוד העברי), כגון רֵאלי, רֵאורגניזציה, רֵהביליטציה, פרֵהיסטוריה; דיסֶרטציה, דירֶקטוריון.
  7. הדו-תנועה eu תסומן ביו"ד(+צירי), כגון ניטרלי, נירולוגיה, נירוזה, נירוטי, איפוריה, איקליפטוס.
  8. הדו-תנועה yo תסומן ביו"ד+וי"ו, כגון סוציולוגיה, ביולוגיה.
  9. הדו-תנועה yu תסומן ביו"ד+וי"ו, כגון קרמטוריום, פלוּטוֹניוּם.
  10. הדו-תנועה ye תסומן בשתי יו"דים, כגון אובייקטיבי, סובייקטיבי; היא תסומן ביו"ד אחת  על יד אם קריאה, כגון פרויקט.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צביקה א'  On 27 במרץ 2010 at 6:55 PM

    קצר המכיל את המרובה.
    יישר כוחך, ויהי חגך שמח!

  • שרון רז  On 27 במרץ 2010 at 7:03 PM

    תודה!

  • איריס  On 27 במרץ 2010 at 8:17 PM

    האם ודאי לגבי גאוגרפיה ? כי בתוכנית הלימודים של משרד החינוך כתוב גיאוגרפיה עם יוד

  • אביבה  On 27 במרץ 2010 at 9:11 PM

    כתבת בשני יו"דים, ויש לכתוב בשתי יו"דים. האותיות בעברית ובאנגלית הן בלשון נקבה.

  • מרית  On 27 במרץ 2010 at 9:15 PM

    מעציב מאד
    http://www.notes.co.il/marit/46733.asp

  • אביבה  On 27 במרץ 2010 at 9:16 PM

    האם לצן כותבים בלי יו"ד?

  • איריס  On 28 במרץ 2010 at 12:15 AM

    ועוד התייחסות לגאוגרפיה
    http://haharoni.wordpress.com/2010/02/11/munakhim-01-2/

  • אתי גל  On 28 במרץ 2010 at 8:42 AM

    עודני מעדיפה החלטות של אבן שושן לפני שחודשו. כשהוא כותב שאפשר גם "תיאטרון", זה עדיף בעיניי מ"תאטרון" המסורס. ככלל, מילון ההווה של שושנה בהט מכניס שינויים שלא קיבלתי ונותן הסברים מאוד לא נכונים לערכים. חפשי את "סופיזם", למשל.
    גם כל ה"מירביות" שהפכו ל"מרביות" ויאיר קידר שהפך ברבות הימים ל"קדר" לא מוצאים חן בעיניי, כי לפעמים עדיף להקל על ההגייה במקום להקפיד בקטנות.

  • יפעת  On 28 במרץ 2010 at 9:07 AM

    בבניין הפעיל גם לא נוסיף יו"ד כמו במילים הכה, הצית, הלביש.
    במילים כמו סוגיה, חוליה, קושיה.
    נבדיל בין ייגעו משורש נג"ע לבין יגעו משורש גע"ה.
    אגב, מה דעתך לגבי שמות פרטיים? האם תכתבי אביגייל או אביגיל, תחייה או תחיה?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 28 במרץ 2010 at 10:44 AM

    אני כותב כך שיהיה ברור. שיער כדי להבדיל משער, איתה כדי להבדיל מאתה וכו'

  • הדר  On 28 במרץ 2010 at 11:59 AM

    התגובות. באשר לשמות הפרטיים, הרי יש לכבד את בעל השם ולכתוב כפי שהוא נוהג, ולכן קידר, ומירב. אגב, שמות מקראיים נכתבים כמקובל במקרא, כגון יעקב, אהרן.
    לצן נכתב כך בלי יו"ד.

    • צביקה  On 13 בספטמבר 2010 at 2:36 PM

      ולמה נפלה לרעה את מרב מאהרן?
      או שמא את נותנת משקל רב יותר לחמשת חומשי התורה מלספרי הנביאים?

  • אריה  On 26 בינואר 2011 at 9:40 PM

    יישר כח למידע שאת מעמידה לציבור
    הבעייה היא שישנם כללים רבים ולא תמיד ניתן לזכור אותם. לכן הטעויות בתחום זה הינן רבות מאד, כולל בתקשורת.
    הצעתי לאקדמיה ללשון שיתקינו באתר שלהם שאילתא שבה המשתמש יקליד את המילה המנוקדת ויקבלו בתשובה את המילה בכתיב חסר ניקוד.

  • שירה  On 31 במאי 2011 at 11:19 PM

    שאלה:איך נכון לרשום
    מתי את באה אליי? או אלי? לפי הכללים שלמעלה
    אני רושמת עם 2 יוד האם נכון?

  • הדר  On 1 ביוני 2011 at 7:37 AM

    אכן, יש לכתוב אליי.

  • שין  On 24 בדצמבר 2013 at 11:51 AM

    דוגמא מובהקת שכללי האקדמיה צריכים להקרא "כללי הכתיב חסר ההגיון".
    ומקרה ה-י' קל לעומת הכפלת ו שמספר האפשרויות לקרוא אותה גדול מעבר לכל הגיון.

  • מיה  On 18 בפברואר 2015 at 2:30 AM

    תודה רבה על השירות!
    בחוק הראשון כתבת שבמקרה של אם קריאה, יש לכתוב י' אחת, אך נתת בין הדוגמות גם את המילים "הייתה" ו"יופייה" – מדוע בשני המקרים האלה האותיות ה' ו-י' אינן נחשבות אמות קריאה?

    • hadarperry  On 18 בפברואר 2015 at 9:29 AM

      יו"ד ווי"ו משמשות הן עיצורים רגילים הן אמות קריאה.

  • דניאל כהן  On 7 בספטמבר 2016 at 4:33 PM

    היי, לפי הכללים שציינת למעלה ניתן להבין שכותבים "שליידי" ולא "שלידי" (that's near me).
    האם זה נכון?

  • ציון  On 16 בנובמבר 2016 at 9:23 PM

    מה עם שם של אדם כגון ניסים למה 2 יודים

  • תמר  On 8 במאי 2017 at 3:37 PM

    מצד אחד כתבת את הכלל: "אך ליד אם קריאה נכתבת רק יו"ד אחת",
    וכמה משפטים אחר כך כתבת "אם הצירה מתקיים בכל הנטייה" – לפי הכלל, נטיה עם יוד אחת, לא?

  • בתיה זאבי  On 12 במאי 2017 at 1:52 AM

    יש לפרסם יותר את החוקים הנ"ל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: