כללי הוספת האות יו"ד

מאמר זה עוסק בכללים להוספת האות יו"ד בכתיב חסר ניקוד הן במילים עבריות והן במילים לועזיות. את הכללים האלה קבעה האקדמיה ללשון העברית. בשנת תשס"ב פרסמה  האקדמיה ללשון העברית את כללי הכתיב חסר הניקוד בכתב העת לשוננו. בשנת תשס"ז פרסמה האקדמיה את כללי הכתיב של מילים לועזיות. להלן הכללים:

א. בראש מילה מסמנים את העיצור y ביו"ד אחת, כגון ילד, ינשוף, יגון, יפה, ישיבה. בכלל זה גם היו"ד הבאה אחר אותיות השימוש (מש"ה וכל"ב), כגון הילד, ויגון, ביגון.

ב. בתוך המילה ובסופה מסמנים את העיצור בשתי יו"דים, אם אין לפניהן או אחריהן אם קריאה, כגון בניין, מניין, שהחיינו, הייתה, התיישבות, יופייהּ, עלייך, ידיים, רגליים, עליי, בניי, סוסיי, לייעל, לייצר. אך ליד אם קריאה נכתבת רק יו"ד אחת, כגון קיום, איום, ציון, חציו, יופיו, חיה בעיה, דיה, קריה, היה, החיה, מסוים, מצוין, מקוים, שינוי, מצוי, גוי, נוי, ודאי, חשמלאי, בנאי.

ג. אין מפרידים את היו"ד במקרים הללו:

1. ביחיד נפרד של השמות הסגוליים משורשי ע"י, כגון בית, זית, גיס, ליל; וכך גם כשמצורפת אליהם הסופית ה, כגון הביתה, לילה.
2. במילים אולי, מתי, מים, שמים, חי, שי.
3.  בסמיכות ליו"ד אחרת, כגון ייסד (יְיֵסֵּד), יישיר (יֵיְשִׁיר), סיכויי.

ד.  בדרך כלל אין מוסיפים יו"ד לסימון התנועה e, כגון אזור, שׂער (שֵׂעָר), ממד, מרב,  מצר,   שרפה, בררה. מוסיפים יו"ד רק במקרים אלו:

• אם הצירי בא לפני אותיות הגרון במקום החיריק, תוסף האות יו"ד, כגון בירך, פירש, תיאכל, ליהנות, סירוב, שירות, צירוף, חירות,  חירש, תיאבון.
• בשמות עצם בלשון נקבה בני שתי הברות, אם הצירה מתקיים בכל הנטייה, כגון זיעה, לידה, קיבה, ריאה, תיבה.
• בצורות שם הפועל מנחי פ"י, כגון לישב, לידע, לילך.
• במילת השאלה אילו.

ה. להלן הכללים להוספת האות יו"ד במילים לועזיות:

1. הסיומת -יָה תיכתב ביו"ד אחת כשלפניה תנועה ועיצור (בשווא), כגון דמוקרַטְיה, ביולוגיה, אקדמיה (האות שלפני הסיומת מנוקדת בשווא כאשר לפניה תנועה). היא תיכתב בשתי יו"דים כשלפניה שני עיצורים רצופים (הראשון בשווא והשני בחיריק), כגון סימטְרִייה, פונקצייה (האות שלפני הסיומת מנוקדת בחיריק כאשר לפניה אות בשווא).
2.  הדו-תנועה ya תסומן ביו"ד+אל"ף, כגון לויאלי, סוציאלי, מטריאליזם; ולעתים תסומן בשתי יו"דים, כגון אוקיינוס, אוקיינוגרפיה.
3. הדו-תנועה ay  תסומן בשתי יו"דים, כגון אמייל, ניילון, טייפון.
4. הדו-תנועה oy תסומן בווי"ו+יו"ד, כגון בוידם, בוילר (יו"ד אחת על יד אם קריאה), אוי (בתחילת המילה תבוא אל"ף לפני -וֹי).
5. התנועת i תסומן ביו"ד (גם לפני שווא נח), כגון היסטוריה, מיליון, הידרולוגיה, אינסטינקט, דיסקוס.
6. תנועת e לא תסומן, כגון דמוקרטיה, רבולוציה, גנטי, הרמטי, תזה; אידאה, אידאל, תאטרון (ea), נֵאו-, גאוגרפיה, תאוריה, תאולוגיה (eo); בשעת הצורך ננקד בצֵירי או בסגול (ככל האפשר לפי הניקוד העברי), כגון רֵאלי, רֵאורגניזציה, רֵהביליטציה, פרֵהיסטוריה; דיסֶרטציה, דירֶקטוריון.
7. הדו-תנועה eu תסומן ביו"ד(+צירי), כגון ניטרלי, נירולוגיה, נירוזה, נירוטי, איפוריה, איקליפטוס.
8. הדו-תנועה yo תסומן ביו"ד+וי"ו, כגון סוציולוגיה, ביולוגיה.
9. הדו-תנועה yu תסומן ביו"ד+וי"ו, כגון קרמטוריום, פלוּטוֹניוּם.
10. הדו-תנועה ye תסומן בשתי יו"דים, כגון אובייקטיבי, סובייקטיבי; היא תסומן ביו"ד אחת  על יד אם קריאה, כגון פרויקט.