ניתן או אפשר?

למילה ניתן כמה פירושים: 1. נמסר, הועבר לרשות מישהו, כגון "לא ניתנו עצים אלא להסקה" (ביצה לג, א); "ותבן לא יינתן לכם (שמות א, יח). 2. הושם, כגון "ואשר ניתן כתר מלכות בראשו" (אסתר ו, ח). 3. הושמע, פורסם, הוצא, כגון "והדת ניתנה בשושן הבירה" (אסתר ח, יד).

בשל הדברים הללו מומלץ שלא לנקוט את המילה ניתן שלא במשמעויות האלה. ובכל זאת, לעתים אנו שומעים משפטים כגון "כרטיסים ניתן לקנות בקופה". הרי הדוברים כך אינם מתכוונים לנתינה או על קבלת רשות, אלא על יכולת לבצע דבר כלשהו. במקרה הזה מן הראוי שישתמשו במילה אפשר, שהיא המתאימה ביותר לעניין הזה: "כרטיסים אפשר לקנות בקופה" ככתוב "כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת" (שבת יט, א). במילה ניתן כדאי להשתמש רק לפני בניין נפעל ובניין התפעל בצירופים שהוראתם כמו הסופית able- ב-breakable והסופית –ible ב-visible, כגון "האמת ניתנה להיאמר", "הדבר ניתן להתפרש".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ראובן  On 17 ביולי 2010 at 4:02 PM

    האם ניתן לאפשר גירוש עובדים זרים?

  • נינה דיויס  On 26 ביולי 2010 at 5:35 PM

    אני כל כך מסכימה איתך! (או, במלים אחרות, "אני מה-זה מסכימה איתך…")
    אבל נדמה לי שזה מקרה של מלחמה בטחנות רוח. בכתיבה ובדיבור, אני בדרך כלל משתמשת ב"אפשר", אבל כאשר אני מגישה חומר כתוב הלקוחות שלי חושבים ש"אפשר" זה פשוט מידי ו"ניתן" זה יותר מכובד…

  • צביקה  On 13 בספטמבר 2010 at 12:12 PM

    ניתן זה פשוט בנין נפעל לשורש נ.ת.ן. והמשמעות, כמו ברוב המקרים בבניין נפעל, צורת סביל מקבילה לצורה הפעילה של הבניין הקל.
    אם משהו "ניתן" הרי שמישהו "נתן".
    העצים "ניתנו להסקה" מפני שהבורא נתן עצים להסקה.
    התבן "לא יינתן לכם", כפי שניתן לכם בעבר, מפני שפרעה נתן עצים קודם ויותר לא ייתן.

    הכתר "ניתן בראשו" של מישהו, מפני שהמלך נתן כתר מלכות בראשו.
    והדת "ניתנה" בשושן הבירה, מפני שהמלך (אותו אחשוורוש מהמשפט הקודם 😉 נתן את הדת הזו.

    אגב, הבידול בין משמעות 1 למשמעות 2, הוא לאו ממש שתי משמעויות שונות למילה "ניתן" אלא נובע מאות היחס המלווה אותה.
    "ניתן ל" דומה יותר לנמסר בעוד ש"ניתן ב" דומה יותר להושם (והייתי רוהצ לומר שהדת ניתנה בשושן זה יותר הועברה מאשר הושמה. קצת כמו שיעור שניתן בכיתה לעומת שיעור שניתן לתלמידים)

    אשר ל"ניתן להחליף כרטיסים" במשמעות של "אפשר ל", די ברור שזה קיצור של "ניתנת הרשות להחליף כרטיסים". ואכן, כמו שכתבה נינה, למרות שזה נשמע כצורה גבוהה ל"אפשר ל", זו למעשה צורה נמוכה יותר. נחזור לצורה הפעילה ונראה:
    "תן לי להחליף כרטיסים" (קיצור של "תן לי רשות להחליף כרטיסים")
    לעומת:
    "אפשר לי להחליף כרטיסים".
    כשילד (או גרוע מזה, מבוגר) מבקש רשות בצורה "תן לי ללכת לטיול", "תני לי לקנות את החולצה הזו", הוא בעצם מקצר את הצורה (העתיקה והתקינה) "תן לי רשות ללכת לטיול" "תני לי רשות לקנות את החולצה הזו".
    אם הרשות ניתנת (למשל, במדרש, "תן לי רשות ואנסנו. נתן לו רשות. מיד הלך…"), אז "ניתנה הרשות ללכת לטיול" ו"ניתנה הרשות לקנות את החולצה" ואם חוזרים לצורה המקוצרת של הפעיל שביקש "תן לי ללכת" תחת "תן לי רשות ללכת" אז מקבלים גם בסביל "ניתן ללכת לטיול" תחת "ניתנה הרשות ללכת לטיול".

    ומכאן "ניתן להחליף כרטיסים" = "ניתנת הרשות להחליף כרטיסים"

    אגב, לא הבנתי למה "ניתנת להיאמר" ו"ניתן להתפרש" עדיף…

  • גלעד  On 1 בפברואר 2011 at 6:38 PM

    מכאן ניתן להבין שכל השימוש במילה הזו בצירופים השכיחים כלכך של ניתן לראות וניתן להסיק הוא שגוי?

  • אורח  On 2 ביוני 2011 at 11:13 PM

    העברית קצת יותר גמישה מהחוקים הקשיחים הללו. הרי המשמעות של
    "ניתן" במובן קרוב מאוד ל"אפשר" מופיעה כבר במשנה. לדוגמה:
    סדר מועד, מסכת פסחים דף סג, ב פרק ט הלכה א גמרא: ניתן לישראל לבנות הבית הבחירה
    סדר זרעים, מסכת מעשר שני דף ח, א פרק ב הלכה א משנה: מעשר שני ניתן לאכילה ולשתייה ולסיכה…
    ספר זרעים, הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק טז: ואין עושין ממנו קמיע וכיוצא בו: שהרי לא ניתן לרפואה.
    השימוש האידיומטי העברי הזה ב"ניתן" מזכיר גם את השימוש ב"אמור".

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: