משמעויות המילה נשף

מאמר זה עוסק בשינויים החלים במשמעויות של מילים בעברית. המאמר מתמקד במילה נֶשֶׁף. למילה נשף בעברית הקלסית יש שתי משמעות הקשורות לזמן, ואלו הן: א. הזמן שאין בו אור השמש, כגון "בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה" (משלי ז, ט); ב. הבוקר לפני עלות השחר, כגון "אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף" (איוב ז, ד). אבן עזרא כותב כך על המילה נשף בפירושו הקצר לשמות טו, י: " ויתכן להיותם שניהם מגזרת נשף, כי שני נשפים הם: נשף אחר שקוע השמש, ונשף – טרם שתזרח". ייתכן שהמילה קשורה לפועל נָשַׁף, שמשמעו הוציא רוח מקרבו, שכּן בלילה נושבות רוחות.

בעברית החדשה החלו להשתמש בביטוי נשף חשק בהוראה של מסיבה חגיגית הנערכת בערב לצורך התרמה, לציון אירוע מסוים וכדומה. לדוגמה, י"ל פרץ כותב בחיבור עבדים היינו? "אילי הכסף (שמם וזכרם) התעוררו ויערכו נשף-חשק, למלאות חסרונה של איזו קופה של צדקה…". משמעות זו התקבלה בהשפעת הכתוב בישעיהו כא,ד: "תָּעָה לְבָבִי פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי שָׂם לִי לַחֲרָדָה". אבל בספר ישעיהו הכוונה היא ללילה שבו חושקים ומתאווים לערוך בו משתה. לדוגמה רש"י כותב על אתר: "נשף חשקי − לילה שהייתי חושק בה לשמחה ולמשתה בס' יוסיפון מצינו שהיה שמח על שנצחו גדודיו את חיל פרס אותו לילה שם לי לחרדה שנא' (דנייאל ה) בלשאצר מלכא עבד לחם רב וגו' אישתיו חמרא וגו' ביה בליליא קטיל וגו' ודריוש מדאה קביל מלכותא (שם ו)". משמעות זו השתמרה גם בימי הביניים. למשל, ר' יהודה הלוי כותב בשיר יעלת חן "לֵיל אֲחַבְּקָךְ נֶשֶׁף חִשְׁקִי".

במרוצת הזמן נקטו את המילה נשף בלבד לציון אירוע שמתרחש בערב, ואילו הביטוי נשף חשק יוחד למסיבת תענוגות, משתה הוללות, אורגיה. דוגמה לכך אפשר למצוא בעיתון מעריב מ-26 באפריל 1967: "סיפורה של הדיפלומאטיה ה"חשאית" (שקיימה מגעיה בחדרי מיטות וערכה גישושים בין נשף חשק אחד למשנהו)…" את המילה נשף במשמעות המקורית של שעות הלילה אפשר למצוא בעברית של ימינו בעיקר בטקסטים ספרותיים. לאה גולדברג כותבת, למשל, ביצירה "מסיפורי מר קשקש": "מקשקש הוא בלי מנוח… מן הבוקר עד הנשף מְספר פרטי פרטים".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • kohakoo  On 3 בדצמבר 2012 at 12:22 PM

    תודה!

  • uri247  On 12 בדצמבר 2012 at 11:26 PM

    יפה מאד. תודה!
    האם המילה ינשוף (חיית לילה) נגזרת מ "נשף"?

  • kohakoo  On 18 בפברואר 2013 at 7:17 PM

    שאלה שממש לא קשורה לעניין ובכל זאת: האם את, הדר, או מי מבן המגיבים יודע מה פירושו של 'גלמוד'? הפירוש הרגיל הוא בודד, חשוך ילדים, אבל מצאתי גם פירוש של מכוסה חושך, אפל (אצל איוב). מישהו יודע את מקור המילה? תודה!

    • hadarperry  On 18 בפברואר 2013 at 10:40 PM

      גלמוד הוא ערירי, בודד. מקורו במקרא. בהשאלה משמעותו לילה אפל ואין נוגה לו, כגון "הלילה ההוא יהי גלמוד" (איוב ג, ז).

  • kohakoo  On 19 בפברואר 2013 at 8:43 AM

    תודה. נתקלתי בפירוש שמשווה לישעיהו, שם יש 'אישה שכולה וגלמודה', והוא טוען שגלמודה פירושה מכוסה בגדי אבלות, ולכן גם אצל איוב הלילה גלמוד, כלומר מכוסה אפלה וחושך שהם מעין בגדי אבלות. לכן תהיתי על שורשה, מאין התגלגלה.

  • עיני  On 18 במאי 2016 at 4:55 PM

    תודה רבה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: