התוכי נזכר פעמיים במקרא: "כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם, עִם אֳנִי חִירָם; אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים, וְתֻכִּיִּים" (מלכים א י, כב; דברי הימים ב ט, כא). בשתי הפעמים התוכיים, עם שאר הסחורות – הזהב, הכסף, השנהבים והקופים, הובאו לארץ ישראל אחת לשלוש שנים במסגרת עסקה חוצת גבולות וימים בין שלמה המלך למלך חירם. מדובר בסחורות יקרות, שאינן נמצאות במרחב הארץ-ישראלי.
הכוונה במילה תוכי בתנ"ך היא לטווס, שהוא עוף ממשפחת הפסיונים, השוכן ביערות הודו. כך גם זיהו מפרשי התנ"ך את בעל החיים. תרגום יונתן הוא וטוסין. גם רש"י תרגם טוסין. אף רד"ק תרגם: "וטוס הוא העוף הנקרא בלעז 'פאון". מצודת ציון פירש תכיים: "הם העופות היפות מאוד בנוצותיהם בחלוף המראות, והוא הטווס". בלשון טאמיל, המדוברת במזרחה של דרום הודו, המילה תוכי היא tökai. באלף הראשון דיברו בדרום הודו, המזרחית והמערבית כאחד, בלשון טאמיל באזורים שבהם שכנו נמלי המסחר של הודו. גם פרק הזמן הקבוע לסיבוב הצי של שלמה, שלוש שנים, מתאים ללוח ההפלגות להודו, התלוי ברוחות המונסון הנושבות חלק מן השנה ממערב למזרח, ובחלקה האחר ממזרח למערב. זאת ועוד, בסיפורי ג'טקה הבודהיסטיים, שכבר נכתבו כנראה במאה הרביעית לספירה, מתואר ייצוא של טווסים באונייה למסופוטמיה.
אך, הסדק הראשון במסורת הזיהוי הזאת נמצא בפירוש של יצחק בן שמואל הספרדי, פרשן מקרא, שפעל במאות ה-11 וה-12, בפירושו לספר מלכים. וכך פירש את המילה תוכי: "תפסירה אלבבג' (פירושו אלבבג', ببغاء, המילה הערבית לתוכי) אלדי לונה אכ'צ'ר (אשר צבעו ירוק) והו גנס מן אלטאיר (והוא סוג של עוף) יגי מן דיאר אלהנד (המגיע מארצות הודו) אדא עלם אלכלאם תכלם (אשר יודע לדבר)". יצחק בן שמואל מסביר לאחר מכן שמשמעות השם תוכי הוא מלשון בתווך, כלומר באמצע, אינו יודע לדבר כמו בני האדם, אבל גם אינו חסר דיבור לחלוטין כמו החיות, אלא "לסאנה ישבה לסאן אבן אדם (לשונו מדמה לשון בני אדם) ולהדי' סמי תוכיים, אי מתוסטין (ולכן נקראים תוכיים, כלומר אמצעיים)".
חיזוק לראיית התוכי parrot נמצא אצל פייר דניאל אואה (1630–1721), מלומד ואיש דת צרפתי. בספרו Tractatus de situ paradisi terrestris כתב שהתוכיים אינם טווסים, אלא תוכים (Psittacus). מזמנו של אואה היו חוקרים אחדים שסברו שהתוכי הוא parrot, אך באלה לא היה כדי להורות על שינוי מגמה. תפנית מעניינת החלה באחד מן התרגומים לספר מסעותיו של כריסטופר קולומבוס, שעיבד יואכים היינריך קמפה. בתיאור המסעות מסופר שקולומבוס הגיע למקום שחשב אותו להודו, ולמעשה היה זה האי היספניולה ביבשת אמריקה. וכעדות להישגיו לקח מבני המקום מזכרות למלך ספרד, שהיה בשליחותו. בתרגומו של מנדלסון המזכרות שלקח קולומבוס מן האי מתוארות כך: "ובני הודו נתנו לקלומבא חוטי צמר גפן, מאת אשר טוו בידם – גם חצים מעצמות דגים שנונים מאוד, ומכל פרי העץ. ומן העוף פאפאגייא השוכן בארץ הזאת. עוף הפאפאגייא כאן הוא ה-Parrot. מנדלסון בתרגומו החליט להשאירו בלשון גרמנית ולא להעמיד לו מקבילה עברית. לעומת זאת, בתרגומו של גינצבורג, המאוחר בשש עשרה שנים ממהדורה זו, נכתב כך: "כצמר גפן, פלפל, תוכיים וקנה סוף ארוכים". בניגוד למנדלסון החליט גינצבורג לעברת את השם תוכי לפאפאגייא (Parrot).
אומנם ראינו שגינצבורג לא היה הראשון לזהות כך, אבל אפשר לומר שהתפנית בעלילת מסע שמו של התוכי חלה עם תרגומו זה. גינצבורג היה מן הבולטים שבספרות ההשכלה, ובכתביו השפיע על רבים בדורו. אחד מהם יצחק בן משה רומש (1822–1894). רומש תרגם לעברית בתחילת שנות השבעים של המאה ה-19 את החיבור רובינזון קרוזו, והשם שניתן לחיבור היה כור עוני. הוא תרגם את ה-Parrot תוכי, ובהערה הוסיף "פאפגייאן". בתרגומו זה המשיך והטמיע את מה שבעיני רבים נתפס טעות זיהוי. לספר זה היה השפעה רבה על שני דורות של קוראים לפחות. כור עוני יצא בחמש מהדורות, וקראו בו אלפים עד שהתיישן סגנונו ונדחה מפני תרגומים אחרים. פועל יוצא של פופולריות ספרו המתורגם של רומש היה חדירת סגנונו ומילותיו ללשון העם. אומנם אחרים וקודמים לרומש בהטעמה החזקה של שם זה בלשון העברית המדוברת. ייתכן שעם פרסומו של הספר כור עוני לא היה אפשר עוד לקרוא בשפת העם את השם תוכי בכוונה לטווס (peacock).
מן המחצית השנייה של המאה התשע עשרה כבש התוכי בכוונת Parrot את הלשון העברית העממית. החוקרים המשיכו לדבוק ברציפות מסורת הזיהוי המקורית, שלפיה התוכי המקראי הוא טווס, ואילו בפועל הראתה המציאות בשטח נוהג אחר לחלוטין. בראשית המאה התשע עשרה עלה המינוח בספרי הלימוד והנוער בקנה אחד עם מסורת הזיהוי תוכי טווס, ואילו לקראת סוף המאה התשע עשרה ואילך נקטו העיתונים, ספרי הילדים וספרי הלימוד תוכי לציון parrot. ובסופו של דבר קיבלה האקדמיה ללשון העברית את הזיהוי של תוכי עם parrot.
נקודת ראות 